ג'וזף היוברטוס פילאטיס, ממציא השיטה, נולד בשנת 1883 בגרמניה, לאב אתלט ולאם נאטורופתית. בילדותו, סבל ממצבי גוף חולניים, בהם אסטמה ועצמות פריכות מדי ואף איבד את הראייה בעינו השמאלית בגיל 5.  בכדי לחזק את גופו הוא החל לעסוק בתחומי אימון שונים: יוגה, אומנויות לחימה, מדיטציה ותרגילים מעולם האימון הרומי והיווני. גישתו הייתה הוליסטית בהשראת האידיאל היווני, שבו אדם מאוזן בגופו ובנפשו. עד גיל 14 חיזק ופיתח את גופו כך שהפך למתאגרף מצליח וגם גולש סקי. בשנת 1912 עבר לאנגליה כדי להעמיק בתחום האגרוף. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נכלא ג'וזף פילאטיס ע"י השלטונות האנגליים במחנה ריכוז עם גרמנים נוספים. שם החל ללמד האבקות והגנה עצמית ומכאן החל לפתח את השיטה, שבהמשך נקראה על ידיו "Contrology"- שליטת המח על השריר. בהמשך הועבר למחנה אחר והחל לשמש שם על תקן של אח, בשל הידע הנרחב שלו בגוף האדם והחל לטפל בפצועי מלחמה. הוא נהג לאמן את הפצועים עוד כחלק מתהליך השיקום- גישה  אשר בזמנו הייתה חדשנית לחלוטין.

לצורך יצירת התנגדות השתמש פילאטיס במיטות החולים, הוא פירק את המזרנים, חיבר את קפיצי המיטות לעמודי המיטות וכך נולד מכשיר הפילאטיס הראשון שבהמשך נקרא "הקדילאק".

בשנת 1923, בדרכו לארצות הברית, פגש את אשתו לעתיד-קלרה. עם הגעת הזוג לניו יורק, הם פתחו מכון אשר הפך במהרה לפופולארי בקרב רקדנים אשר נשלחו אליו כדי להשתקם מפציעות ולהתחזק  (Perez Pont and Romero, 2013).